היחסים בין תושבי העיר לבין השלטון :

תושבי העיר נאבקים לחרויות :
אחד הגורמים שהניעו את השינויים החברתיים והכלכליים של ימי הביניים ואת התהוות החברה העירונית- היה הניידות החברתית.
היא ביטאה מהפך רעיוני חשוב בחברה של ימי הביניים ועמדה בניגוד למה שהיה קיים בחברה הפאודלית.
המצב החדש של הניידות החברתית נוצר הודות להענקת חרויות על ידי שליטים ואדוני העיר או בתהליך הדרגתי של כיבוש חרויות ע"י קבוצות שהיו תחילה נטולות חרויות.החל במאות 10-11 נאבקו הערים להשגת חירויות קיבוציות עבור תושביהן כולל מתיישבים חדשים ואיכרים משועבדים שנמלטו מאדוניהם .המאבק לחירויות היה הצעד הראשון לקראת אוטונומיה . הערים נבדלו אלה מאלה בדרך השגת החיריות : בערים החדשות שבהן היה לאדוני העיר עניין להעניק זכויות יתר כדי למשוך מתיישבים חדשים , הייתה הדרך להשגת חירויות קלה יותר . בערים הוותיקות , לעומת זאת , התקשו תושבי העיר לשנות את הסדר הקיים ולהשיג עוד חירויות .בערים אלו התרחשו לעיתים מאבקים נגד אדוני העיר , חלקם מאבקים אלימים .היו מקרים שהאדונים והמלכים הכירו ביתרונות שישיגו אם יסייעו לקבוצות התושבים :-הם יקבלו תמיכה כנגד אויבים מבחוץ ויוכלו להתבסס כלכלית מכספי היטלים והמסים שיגבו מן הפעילות הכלכלית בעיר .תושבי הערים הוותיקות ביקשו להשיג את חירויותיהם מאדוניה של העיר שהיו בעלי הסמכות הכלכלית והסמכות השיפוטית. בזכות סמכויות אלו יכלו אדוני העיר לגבות מיסים , לשפוט בדין וטבוע מטבעות . מציאות זו השתנתה בעקבות העלייה בכוחם של הסוחרים העשירים .מודעותם של הסוחרים לכוחם ותביעותיהם לאוטונומיה גרמו למתיחות בינם לבין אדוני העיר , שביקשו כמובן לשמר את שלטונם ומעמדם .במקרים אחרים התרחש השינוי ביחסי הכוחות העירוניים בעקבות אירועים פוליטיים הקשורים במאבקה של המלוכה עם הכמורה .דוגמה אחת היא המרד בחבל הריין כאשר הבישופים של הערים התקוממו נגד המלך הנרי הרביעי, ראו בכך אנשי העיר וורמס הזדמנות לגרש את הבישוף המורד של עירם אל מחוץ לעיר ולקבל את המלך בכל הכבוד הראוי לו.עם זאת , ההתקדמות במתן הזכויות לתושבי העיר לא הושגה ברוב המקומות במאבקי דמים דווקא , אלא באמצעות התפתחות הדרגתית , שהביאה לעלייה בכוחם של תושבי העיר במקביל לירידה בכוחם של אדוני העיר.